לכולנו יש רגעים כאלו, עמוקים, בהם אנחנו מרגישות שמישהו נמצא איתנו,
וגם אם אין מילים, אנחנו מרגישות לא לבד.
אנחנו מרגישות מוחזקות.
החזקה היא תחושה מוגנת ועוטפת.
רגש של ביטחון גם כשהכל בפנים או בחוץ סוער.
כל אחד מאיתנו זקוק להרגיש מוחזק.
ההחזקה הנכונה, העמוקה והאמיתית ביותר היא מול הקב"ה. שהוא היחיד שתמיד תמיד יהיה כאן בשבילנו.
קורה לך לפעמים שאת סוערת מבפנים ואת מרגישה צורך נואש להתפלל?
זהו הרגע הזה.
להבדיל, במסגרת טיפולית, ההחזקה מתבטאת ביחסים בין המטפל למטופל.
בתחושת ביטחון ואמון המאפשרים לתהליך להיות.
היא כמו מטאפורה להחזקה של אמא בתינוק:
מרחב מגונן שמאפשר לגבש את העצמי ולהיות מי שאת באמת.
ובחיים עצמם, במשפחה, עם חברות ובתחומי החיים השונים, איך ניצור את ההחזקה הזו?
כשמישהי משתפת אותך במשהו, הדרך להחזיק אותה היא להקשיב באמת.
לא לייעץ. לא לתקן. פשוט להיות שם.
אפשר לומר:
"אני איתך" | "אני מרגישה את הכאב שלך." | "זו חוויה לא פשוטה"
ולפעמים, אפשר פשוט לשתוק איתה…
אמא יקרה, כשהילד שלך בוכה, אל תגידי לו להפסיק.
תהיי איתו.
לטפי אותו, שקפי לו את מה שהוא מרגיש. ותתני לכאב להיות.
וכאשר משהו קורה בתוכך-
תתני לו לקרות, כואב ככל שיהיה, אל תדחי אותו, כי רק כך תוכלי לעבור אותו.
תביני את עצמך. ואם זה קשה, דמייני איך היית מגיבה לחברה.
אל תשפטי את עצמך. תאהבי את מי שאת. תהיי איתך.
אם את תחושי מוחזקת, בעז"ה תוכלי להחזיק גם אחרים.
חשוב להבדיל!
החזקה היא לא להיסחף אחרי סיפור של מישהו אחר. אלא להקשיב תוך שמירה על גבולות.
מאחלת לך שתמיד תרגישי מוחזקת בידיים הרחומות של בורא עולם.
ושתזכי להחזיק אחרים, מתוך הקשבה לעצמך.
אביטל פריד
מנהלת מרכז מקווים
